איפה כדאי לפרסם בפייסבוק או בגוגל?

מודל הפרסום בפייסבוק מספק לנו פלטפורמה ידידותית למשתמש (כן, אני יודעת שיש כמה שירימו גבה) ואיכותית.
למה ידידותית למשתמש? כי בניגוד לפרסום בגוגל בו צריך לעבור סדנה בת כמה שעות כדי להבין איך כדאי לפרסם, באילו מילות מפתח להשתמש וכן הלאה, בפרסום בפייסבוק הכל פשוט יותר.
נכון שהניווט בדפים הוא לא תמיד מה שהיינו מצפים, אבל לפחות ניתן להבין די מהר לאן מנווטים ולמה.
למה איכותית? כי פייסבוק מאפשר לנו לחתוך את קהל היעד עד שנגיע לגרעין הרצוי והמצוי.
לבחור מין, אזור, שפה, גיל, מצב משפחתי, השכלה וכן הלאה זה ממש טוב, אבל לבחור גם לאילו קבוצות ודפים משתייכים האנשים אליהם אני מעוניינת לפנות- זה כבר מצוין.

אז איפה זה משאיר את גוגל? לא הייתי ממהרת להספיד את גוגל, אמנם הוא לא חותך לנו את קהל היעד, אבל כמות ההופעות (impressions) שלו עדיין נותרת ללא מתחרים.
מנוע החיפוש של גוגל הוא עדין המנוע המוביל, אבל בפייסבוק אתה לא צריך לבצע חיפוש כדי לראות את הפרסומות הן פשוט שם, לא רק שהן שם יש גם תמונה שיכולה להוסיף הרבה ליכולת המשיכה של המודעה שלך.

אז מה אני אומרת בשורה התחתונה?
אם התקציב שלכם מאפשר את זה- שלבו בין שניהם. אל תוותרו על אף אחד מהם והשוו אחרי שבוע- 10 ימים מי עובד עבורכם הכי טוב. בידקו את יחס ההקלקות להופעות ושפרו את מה שצריך שיפור.

עצה ממני- אם יש הרבה הופעות אך מעט הקלקות, שפרו את הטקסט (ובפייסבוק גם את התמונה).

בהצלחה

איך לוגו נולד? והפעם.. פפסי

פווסט אורח בבלוג המאוורר של גיורא פלדמן, מעצב גרפי ובעל סטודיו פינגווין לעיצוב גרפי.

הפוסט הוא חלק מסדרת פוסטים בשם "איך לוגו נולד". אתם מוזמנים להגיב ולשתף, תיהנו.

"פפסי? אתה הולך לכתוב פוסט על פפסי? חבל על הזמן שלך, אנשים רק יראו את הכותרת, יצחקו, יגידו:" אבל למה לא קוקה קולה?" ויסגרו את הדף.." זאת היתה התגובה הראשונה שלה כשסיפרתי לה שאני הולך לכתוב פוסט על פפסי.

כמו משקה מפורסם אחר (שאני לא אזכיר את שמו), גם פפסי הומצא ע"י רוקח בשם קיילב ברדהאם, Caleb Bradham, בשנת 1893. בתחילה קרא למשקה "Brad's drink".ב-1898 קנה את שם המותג פפסי-קולה מרוקח אחר שפשט את הרגל.

את הלוגו הראשון של פפסי עיצב שכנו האמן של ברדהאם:

ברדהאם השקיע אנרגיה רבה בפיתוח המותג החדש בעקבות הצלחתו בשוק.
כעבור זמן מה החליט לערוך מחדש את הלוגו והציג גרסה מעודנת ומעוצבת יותר של הלוגו הקודם.

לוגו זה עוצב בשנת 1906 ועמו פורסם גם הסלוגן הראשון של פפסי: “The Original Pure Food Drink".

בשנת 1933 פקד את ארה"ב משבר סוכר (כן,כן,היה גם משבר כזה..), אשר גרם לברדהאם למכור את המותג שלו לחברה בשם "לופט בע"מ". בלופט הבינו שצריך ללכת על אסטרטגיה שיווקית חדשה בעקבות המשבר ושינו את הסלוגן של המשקה ל: “Refreshing & Healthful".

בשנת 1940, אימץ וואלטר מק את הרעיון של בקבוק הזכוכית עם פקק הכתר שעליו הוטבע הלוגו. שנה לאחר מכן זה קרה: הצבעים שאנחנו מכירים כיום ומזהים אותם עם פפסי, הגיעו!
כחול, לבן ואדום – אלה לא הגיעו במקרה באותה תקופה. המעצבים של פפסי רצו להביע את תמיכתם בארה"ב במלחמת העולם השנייה. אבל הכתב עדיין היה אותו הכתב כבר 43 שנה.

בשנת 1962 שונה גם הפונט בו נכתבו המילים פפסי קולה, ובמקרה (או שלא) הושמטה המילה קולה משם המותג.

ב-1973 החליטו בפפסי "לסדר" קצת את העיצוב של הלוגו והכניסו את המילה פפסי לתוך העיגול, צעד אשר היווה את הטריגר להוצאת התווית הראשונה של פפסי שהודבקה על הבקבוק (עד אז היה השם מוטבע על הפקק בלבד).

ב-1987 מונה קווין רוברטס (תזכירו לי לספר לכם פעם על האיש הזה, אחד האנשים החזקים בתעשיית הפרסום העולמית) לנשיא ולמנכ"ל פפסי-קו בקנדה. רוברטס החליט להחריף את ה"עימות" עם קוקה-קולה, ולהשתלט על קנדה עם המשקה שלו.
על מנת לספק השראה לעובדיו, שותפיו ולקוחותיו הפוטנציאליים, החליט רוברטס להפיק אירוע רב משתתפים באולם גדול במלון מפואר בטורונטו. לאירוע הוזמנו צוותי תקשורת מכל המדינה וכמובן גם מארה"ב וכן יצרנים, עובדים ומשווקים.
הנאום המרכזי של רוברטס עסק בתחרות: האופן בו פפסי הביסה את קוקה קולה (סיפור שהיה כמובן מופרך לחלוטין) ואנלוגיה לדרך בה קנדה יכולה לגבור על ארה"ב. באמצע המצגת הוסעה אל הבמה מכונת משקאות ענקית של קוקה קולה. הוא התעלם ממנה. לכשסיים את הנאום ניגש רוברטס אל הדוכן, שלף ממנו מכונת ירייה והחל לרסס את מכונת המשקאות.
"כוחם של הומור ומיתוג בזמנים אחרים", אמר קווין רוברטס כעבור שנים רבות.

בשנות ה-90 שוב יצא הכיתוב החוצה, אבל חוץ מזה לא הרבה השתנה.

בשנת 1998, לכבוד חגיגות ה-100, החליטה פפסי לעדכן את הלוגו, להעניק לו מראה תלת מימדי שהיה מאוד אופנתי באותה תקופה וגם לציין את העובדה שהמותג הפך להיות לגמרי בינלאומי.

בשנת 2003 עוצב לוגו נוסף של פפסי ובו אותו העיגול המפורסם אבל הפעם יותר תלת מימדי, יותר בולט ועם יותר קרח, כמו המשקה..

מהלוגו של פפסי ניתן ללמוד על האופנות המתחלפות במשך למעלה ממאה שנה. הלוגו מעיד על יצירתיות שלעולם לא גוועת, ואולי יותר מהכול הוא מוכיח לנו שכשיש לך תחרות צמודה אתה אף פעם לא מפסיק לחדש.
הצבעים החזקים, הצורה הפשוטה, הכיתוב הבולט – כל אלה הופכים את הלוגו של פפסי לאחד המוכרים בעולם.

לא יודע אם שמתם לב לכך שפפסי עשו את העדכון האחרון ללוגו שלהם ממש לאחרונה.
כיאה לעיצוב של שנות ה-2000, חוזרים קצת אחורה, התלת מימד ירד, החלל נהיה יותר מעניין, וכמובן אין יותר כיתוב. המותג מוכר מספיק על מנת לשרוד ללא השם.

ניפגש בפוסט הבא, על לוגו נוסף ששינה את פני הדברים.
שבוע מעולה,
גיורא פלדמן, סטודיו פינגווין


סדנת שיווק חברתי

שיווק בפייסבוק

כולם שואלים אותי כל הזמן איך בדיוק עושים שיווק בפייסבוק.

קודם כל קיים בלבול רציני בין פרופיל אישי לבין דף עסק. מדובר בשני דברים שונים. אין פגישה שאני מגיעה אליה ולא שואלים אותי מה ההבדל בין השניים.

ההבדל הוא מהותי. בפרופיל אישי ניתן להגיע עד 5000 חברים. בדף עסק ניתן לצבור כמה חברים שרוצים.

בפרופיל אישי אסור לנהל התנהלות עסקית, פייסבוק עלולים (וכבר עשו את זה) לסגור לכם את הפרופיל ביום בהיר אחד אם תעשו את זה.

בדף עסק ניתן להעלות אפליקציות שמתאימות לעסקים, מה שלא ניתן לעשות בפרופיל פרטי. זה יכול להיות פספוס אמיתי.

בדף עסק ניתן ליצור דף נחיתה, שהוא ממש מיני סייט לכל דבר, עם פלאש, עם לינקים, בפרופיל אישי לא.

אז בכל מקרה אם אתם עומדים לפני פעילות בפייסבוק לעסק שלכם- פיתחו דף חברים.

איך לעשות את זה טכנית תמצאו בלינק הזה.

איך לעדכן תוכן נכון את דף הפייסבוק שלכם תמצאו בלינק הזה.

איך להתנהל נכון במדיה חברתית תמצאו בלינק הזה.

אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים להתייעץ בדף המאוורר בפייסבוק ואני מבטיחה שכל שאלה או התלבטות תיענה.

החוקים הכתובים של המדיה החברתית

פוסט אורח של זהר אורין, במיוחד למאוורר. תיהנו

החוקים הכתובים של המדיה החברתית

מי כתב אותם : אנשים אחרים שהיו פה, אני, זה מן הסכם כזה לא פורמאלי אבל כן פורמאלי .
תבינו תוך כדי קריאה .
תמיד מדברים על החוקים הלא כתובים של המדיה החברתית. הפעם אני רוצה לשטוח בפניכם עשרה חוקים כתובים שיעשו את חייכם להרבה יותר טובים באם תחליטו לקחת חלק פעיל ב"ספרייה" הזו.
ליהנות

חוק מספר 1 הוא חוק חקוק בסלע – אם לא נהנים חבל על כל ההשקעה.

לא להיות איפה שלא נוח
חוק 2 אין שום סיבה שתהיו דווקא במתחם זה או אחר – אין דבר כזה חייבים להיות בFacebook או חייבים להיות בTwitter – מדיה חברתית מתנהגת כמו מרקם של יחסים – צריך להיות איפה שנוח.

לא לעשות מה שלא נוח
חוק 3 ממש לא כדאי לעשות מה שלא נוח לנו – הכי חשוב שנעשה דברים שאנחנו מרגישים איתם טוב – הדבר משתקף מהפעילות ומשתקף מהעשייה בשיטת "פה ולפה".

להתפתח
כדאי מאוד לשאוף להתפתחות , לפתח "אף סקרן". לרצות להכיר זהו תנאי טבעי לגדילה בעולם המדיה החברתית.

ללמוד ולקרוא
הערך החזק ביותר בעיני בעולם הזה הוא האפשרות ללמוד . להתעשר, לקרוא, להיות סטודנט נצחי – נצלו זאת – החמצה שלכם אם לא שאבתם ממקור עתיר מידע זה.

להקשיב אבל באמת להקשיב גם אם זה קשב למילה כתובה / לווידיאו / לתמונה / פודקאסט
הרשת כגוף חברתי ביסודו יכולה ללמד אותנו להטות אוזן ולהפוך
לאנשים קשובים

עם הזמן להעֵז

לטעות

שוב לטעות

להצליח

תודה לזהר אורין מקווים לראות אותך בעוד פוסטים בבלוג המאוורר.

איך לוגו נולד? פוסט מס' 2 והפעם Apple

מה בא קודם – הביצה או התרנגולת? השמש או הירח? הלוגו או השם?
לאיזה תפוח התכוון המשורר… סליחה, המעצב?
האם התפתחות הלוגו באה בעקבות התפתחות החברה או להפך?

לפני הכול קצת היסטוריה:
אפל היא חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם (עובדה!). היא הוקמה ב- 1.4.1976 – מישהו אמר ראשון באפריל?..
החברה הוקמה על-ידי שני שותפים: סטיב ג'ובס, שהוא הבעלים של החברה עד היום (לסירוגין) וסטיב (Woz) ווזניאק.

עכשיו, אחרי שהחכמנו, ניגש לעניין:
לגבי הביצה והתרנגולת אני לא בטוח, אבל השם apple הגיע לפני הלוגו.
את השם הגה מקים החברה ג'ובס, אשר באותה תקופה דגל בפרוקטריאניזם (טבעונות שבבסיסה אכילת פירות בלבד). כמו בכל סיפור אגדה, ג'ובס הציע לחבריו להציע שם אחר ו.. אתם יודעים מה קרה בסוף.
גם מקינטוש – השם של סדרת המחשבים של החברה – קרוי על שם זן של תפוחים.

כפי שנאמר, עיצוב הלוגו נובע משם החברה ולכן הגיוני שהלוגו יהיה תפוח..
הלוגו המקורי מייצג את הרעיון העומד מאחורי חברת אפל עד היום: התפוח שהגיע מעץ הדעת, נפל על הראש של ניוטון (המקורי), ומסמל את הרעיון שנהגה. בלוגו (אם אפשר לקרוא ליצירה האומנותית הזו לוגו..) רואים איש יושב תחת עץ התפוח (הדעת), מעליו תפוח (…) ובידיו מחשב אפל, המקינטוש.

אחרי שהחבר'ה הבינו שכל ה"סיפור" הזה קצת מסובך, הוחלט להיעזר בשירותיו של רג'יס מק'נה – יועץ עסקי בכיר (האיש שכבר בשנות ה70 השתמש במילים כ"סטרט-אפ" ו"אקזיט"). מה ששרד מה"לוגו" המקורי היה רק התפוח.

מק'נה הוסיף ללוגו גם את הביס והצבעוניות שהייתה מזוהה איתו עד לשנות ה-2000.
הביס מסמל את הפיתוי: כשם שחווה פיתתה את אדם בסיפור המקראי, כך גם אפל מפתה את לקוחותיה בסיפור המודרני.
הצבעים הם צבעי הבסיס וגווניהם המוכרים כיום כ-RGB – ירוק, אדום, כחול. אלה מהווים את צבעי מסכי המחשב מאז ועד היום.
הרעיון של מק'נה עבד ככל הנראה, כיוון שרק בעקבות שינוי הלוגו החברה החלה להרוויח.

בינואר 2007 הציגה אפל לעולם את ה"אייפון". כדי להוסיף לתחכום ולחדשנות של החברה, גם הלוגו עבר טרנספורמציה על-ידי המאייר היפני האג'ימה סורייאמה. הלוגו החדש חללי יותר, עכשווי יותר ותלת מימדי יותר.
אפל, חברה המתהדרת בעיצוב לפני הכול בכל מוצריה, מעבירה עתה את אותה התחושה גם בלוגו שלה: נקי, מעוצב, עכשווי, מינימליסטי ו… בלתי נשכח.

התפתחות הלוגו של אפל האיצה את התפתחות החברה בשלב הקמתה. בהמשך, התהליך היה הפוך: התקדמות החברה היא זו שהובילה לשדרוג הלוגו.

אפל, כמו נייקי, לעולם לא תכתוב את שם החברה מתחת ללוגו כי…..פשוט אין צורך בכך.

ניפגש בפוסט הבא, על לוגו נוסף ששינה את פני הדברים.
שבוע מעולה

גיורא פלדמן, סטודיו פינגווין.

שלום, כמה עולה דף פייסבוק?

אתם בטח מבינים מהכותרת שאני נתקלת בשאלה הזו כמה פעמים ביום.
אני מבינה שמי שמתקשר לשאול את זה לא ממש מבין מה אני עושה, שזה קצת כמו להתקשר לסוכנות רכב ולשאול "שלום, כמה עולה אוטו?".
לטפל בדף פייסבוק זו עבודה שבה אני משקיעה מחשבה, יצירתיות, זמן ואפילו רגש.


מחשבה היא בעיקר מחשבה אסטרטגית, לאן אני לוקחת את הדף, למה דווקא לשם, את מי אני רוצה למשוך אליו ואיך. אמנם רוב הזמן אסטרטגיה

נבנית עוד לפני שהדף עולה לאוויר, אבל במדיה חברתית יש מקום לשינויים תוך כדי תנועה, לכן מחשבה בלתי פוסקת היא חלק מהתפקיד.

העליתי פוסט שקיבל מעט תגובות, מיד אני מאתרת (במקרה הטוב זה קורה מיד) את מקור הבעיה ומחליפה כיוון.
יצירתיות בשיווק זה הלחם והחמאה. אם אני לא איזום פעולות ואניע לפעולה- לא עשיתי כלום. אני מתפקדת כמנהלת שיווק אישית של כל דף פייסבוק,
גם כשהשיווק החברתי הוא עוד נדבך במערך שיווק גדול של חברה וגם כשדף הפייסבוק הוא כל השיווק של עסק קטן.

רעיונות זורמים כל הזמן ומעבר ליוזמות הקונבנציונליות, צריך נונסטופ לאתר הזדמנויות חדשות ולפעול.
הזמן המושקע הוא לא רק בהעלאת הפוסטים לדף, אלא גם בתגובות לגולשים, במציאת פתרונות שירותיים, בגיוס חברים חדשים,

בבירורים שאני מתבקשת לעשות עבור גולשים, בסילוק פרסומים לא רצויים מהדף ובחזרה כמה וכמה פעמים ביממה לדף כדי לוודא שהכל הולך שם כמו שצריך.
עכשיו אתם בטח שואלים, על איזה רגש אני מדברת כשאני אומרת שאני משקיעה רגש בטיפול בדף.
או.
רגש הוא החלק החשוב פה. כשאני מעלה לשונית חדשה עם רעיון חדש אני מרגישה התלהבות.
כשיש תגובות רבות ונעימות לפוסט אני מרגישה שמחה, שהצלחתי לעשות את מה שרציתי, שיצרתי שיחה והנעתי לפעולה.
כשיש לי הזדמנות לתקן רושם שלילי על חברה ולהפוך אותו לחיובי אני מרגישה שביעות רצון, אפילו הצלחה.

העלאת דף לאוויר כרוכה בכל אלה וביצירתיות עיצובית, גרפית, תכנותית.

אז בפעם הבאה כשישאלו אותי כמה עולה דף פייסבוק, אני פשוט אפנה לפוסט הזה ומשם נתקדם.

שיווק חברתי של רשת בתי הקפה Starbucks – מקרה לימודי

החלטתי לכתוב על שיווק חברתי מזווית מאד יישומית, באמצעות תהליך שביצעה רשת בתי הקפה של סטארבאקס האמריקאית.

כולנו שמענו עליה והיא מפוזרת על פני כל עיר בארה"ב, אבל היא חוותה ירידה משמעותית במכירות ועשרות סניפים עמדו לפני סכנת סגירה.

אחד הדברים המעניינים שהרשת עשתה היתה לפתוח אתר שנקרא My Starbucks Idea בו היא העבירה את המיקרופון למעשה ללקוחות שלה.

הלקוחות נרשמו לאתר, הציעו רעיון משלהם לרשת ולקחו חלק חוויתי שקירב אותם למותג. היתה להם משמעות.

תחשבו על זה, זה פשוט אבל גאוני- "הלקוח חשוב לנו" זו כבר לא סתם עוד סיסמה. הרשת הוכיחה ללקוחות שלה שהם חשובים לה.

תוך פחות משנה הצטברו 70,000 רעיונות שכאלה, עליהם ניתן היה להגיב ולהצביע- ממש רשת חברתית של סטארבקס.

הצעד הבא היה סרטון היו טיוב הזה, שגם הוא נהגה על ידי אחד הגולשים באתר החברתי של סטארבקס- תצביעו באתר תקבלו קפה חינם באחד הסניפים:



במקביל פתחה החברה פרופיל טוויטר, כמות העוקבים מגיעה שם כמעט למיליון איש! פרופיל פייסבוק כמובן עם 8 מיליון חברים!

ועכשיו מגיעים לדובדבן שבקצפת, מה עשתה סטארבקס עם הרשת החברתית מבוססת המיקום Foursquare:

הרשת החליטה לתגמל את הלקוחות הקבועים שלה, אלו שמרבים להגיע ולעדכן את החברים שלהם על כך.

סטארבקס בנתה מגדל של פרסים, על פי כמות הביקורים של גולשי פורסקוור- ככל שמבקרים יותר הפרסים הופכים שווים יותר.

אז מה קרה בסופו של דבר?

הפעילות המשולבת בכל החזיתות החברתיות הביאה לנסיקה ברווחי הרשת, שכבר החלה לקרטע.

הנוכחות שלה בכל רשת חברתית הוכיחה את עצמה הרבה מעבר ליחסי ציבור, היא פשוט הכניסה כסף.

פורסקוור

ביקשתי מידידי ניב קלדרון, משתמש פורסקוור כבד לכתוב עבור המאוורר פוסט על פורסקוור למתחילים.
פורסקוור. למתחילים שלא מבינים למה זה נועד, אני מבין אתכם. אתם לא מבינים למה צריך להודיע לכל העולם איפה אתם בדיוק עכשיו ואיפה אתם עומדים להיות עוד חצי שעה. האמת, אתם צודקים, לא צריך את זה. מצד שני, העולם הסתדר טוב מאד גם בלי פייסבוק.
בקצרה, פורסקוור הוא שירות שמודיע לכל העולם (לחברים שעוקבים אחריכם) איפה אתם בכל פעם שאתם מעדכנים. למה זה טוב? כי כשאתם בדיוק מחפשים לאן לצאת אתם יכולים לברר מי כבר נמצא שם או מי בסביבה, ומצד שני, אתם יכולים להיות אלה שאחרים ידעו שהם במקום מסוים וישאלו אתכם איך שם, זה פשוט עובד בשני הכיוונים.

למה אני אוהב את פורסקוור?
אישית, אני אחד שאוהב להתעסק בדברים כאלה ופשוט לראות לאן הם לוקחים אותי, מה שנקרא בז'רגון "תצפית משתתפת". בזמנו, כשרק התחלתי להשתמש באפליקציה הזו גיליתי שאני פשוט נהנה לסמן מקומות חדשים במפה, זה היה המשחק שלי, למלא מפה ריקה בסימנים. אבל בשונה משאר חבריי, אני חושב שמיעטתי לסמן מסעדות ובניינים, נהניתי יותר לסמן צמתים וסימני דרך שונים, זכור לי במיוחד השלט של גבעתיים וצומת אלוף שדה. במקומות האלה, חשבתי לעצמי, יש ערך לא פחות מזה של מסעדות, מקומות עבודה ושאר מועדונים. אלו מקומות שאנשים עוברים בהם יום יום, והם בדרך לאנשהו, אבל לא רק פיזית אלא גם מנטלית, הם בדרך לאנשהו, ו"אנשהו" הוא גם מקום מעניין.

במובנים רבים, כשאתם מצייצים איפה אתם, אתם בעצם בלוגרים בבלוגוספירת GPS. זה סוג חדש של ביטוי עצמי, כמו סטטוס בפייסבוק וציוץ בטוויטר. אם אתם בפלטפורמות האלה, אתם יודעים שלדבר שם גורם לכם להרגיש מחוברים לאחרים. במובנים רבים אתם באמת מחוברים. פורסקוור פועל באותה רמה, רק מוסיף מיקום גאוגרפי במשוואה. המצב נהיה מעניין יותר כשמכניסים תגמולים לסיפור. פורסקוור עובד בשיטת המדליות ומעניק ניקוד וכתרים וירטואלייים למשתמשים הכבדים שלו, מה שיכול ויוצר תחרות בין היוזרים ואז זה גם מתחיל להיות משחק שמשחקים כמה פעמים ביום לשניות מעטות של כיף מתמשך.
חדי העין יבחינו מיד באפשרויות השיווקיות הנהדרות שעולות על הפרק, על זה ארחיב בפוסט הבא.

איך לוגו נולד? Nike

אני שמחה לספר לכם על סדרת פוסטים חדשה שתחקור עניינית וויזואלית את נושא הלוגו. את הסדרה כותב גיורא פלדמן, במיוחד עבור בלוג המאוורר.

הלוגו הראשון אותו נחקור הוא הלוגו של חברת נייקי Nike.

חברת מוצרי הספורט הגדולה בעולם הוקמה ע"י פיליפ נייט בשנות ה-60, תחת השם "Blue Ribbon Sports".

השם שבו אנחנו מכירים את החברה ועיצוב המותג הגיעו יותר מאוחר, בשנת 1971.

השם נייקי לקוח מתוך המיתולוגיה היוונית, על שמה של אלת הניצחון Νίκη, הגביע המקורי של המונדיאל (גביע ג'יל רימה), היה בדמותה של האלה, אוחזת גביע מעל ראשה.

באולימפיידת 1928, דמותה של האלה – עם זר ביד אחת ודקל בידה השנייה, התנוססה על המדליות.

כפועל יוצא מדמות האלה, נולדו גם הערכים המובילים של חברת מוצרי הספורט: מחויבות לעמוד בראש חברות מוצרי הספורט בעולם ומחויבות להיות שותפה מלאה להישגיהם ושיאיהם של הספורטאים.

הלוגו של נייקי המוכר לנו כיום הוא ה"סווש" swoosh והוא הלוגו היחיד בעולם שיש לו כינוי משלו (בנפרד משם המותג אותו הוא מייצג).

הוא עוצב בשנת 1971 ע"י סטודנטית בשם קרולין דוידסון, שלמדה בכיתת החשבונאות אותה לימד נייט.

לדבריה, הלוגו משקף את תנועת  הכנפיים של האלה נייק.

הצעתה של דוידסון התקבלה מתוך 35 הצעות שהוגשו לנייט, אשר ככל הנראה לא התרשם מאף אחת מן ההצעות במיוחד. תגובתו ללוגו שנבחר היתה: "אני לא אוהב את זה, אבל אני אלמד לאהוב".

דוידסון קיבלה עבור הלוגו תשלום של 35 דולר בלבד.. היא המשיכה לעבוד עם נייט ועיצבה את הפרסומים הראשונים של נייקי.

בשלב שבו החברה החלה להתפתח ולהפוך למותג-על הועבר תחום הפרסום לחברת הפרסום הפרטית של נייקי.

הלוגו של נייקי הפך עם הזמן לאחד הלוגואים המפורסמים בעולם וביחד עם הסלוגן Just Do It, ליווה את חברת מוצרי הספורט בקמפיינים רבים בכיכובם של ספורטאי-על, כמו:

מייקל ג'ורדן  - שהיה לספורטאי המרוויח ביותר בעולם, בעיקר בזכות חוזי הפרסום שלו עם החברה בשנות ה-90, טייגר וודס, רפאל נדאל, אריק קנטונה ועוד.

קבוצת הכדורגל של ברצלונה מזוהה גם היא עם החברה מתחילת שנות האלפיים.

לסיכום, חברת נייקי מגלמת בלוגו שלה את כל הערכים אותם רצתה לשדר ללקוחותיה.

השימוש הנרחב בסווש הפך אותו לאחד מ-5 הסמלים המוכרים ביותר בעולם כיום.

גיורא פלדמן, סטודיו פינגווין.