לפני החגים כדאי לשלוח ברכת חג שמח או מתנה נחמדה ללקוחות שלכם.
הדרך הנוחה והזולה בדרך כלל היא על ידי משלוח ניוזלטר ללקוחות.
החלטתם להוציא ניוזלטר ללקוחות שלכם? קבלו חמש עצות כיצד לעשות את זה נכון:
1. כותרת הניוזלטר צריכה להיות מזמינה וברורה. לדוגמא: "בואו לקבל מתנה לחג עד סוף השבוע"
2. תוכן הניוזלטר צריך להיות כתוב בתמציתיות, אם תאריכו במילים סביר להניח שהוא לא יקרא עד הסוף.
3. הוסיפו תמונה מפתה באיכות מצוינת שתיחרט בראש של הגולש.
4. שלבו בתוכן את האמירה שההטבה/ מתנה/ שירות מוענק רק לחברי המועדון. תנו ללקוח לדעת שהוא חשוב לכם.
5. קריאה לפעולה בסוף הניוזלטר. בואו עוד היום/ התקשרו עכשיו וכן הלאה מילים שיגרמו לפעולה מידית, בדרך כלל הגבלה הזמן תעשה את זה.

אל תשכחו להיעזר באיש מקצוע לגרפיקה, אם הניוזלטר לא יראה מקצועי- התדמית המקצועית שלכם בסכנה.
אל תדוורו מי שלא נתן לכם אישור מפורש לכך ואל תגזימו בכמות הניוזלטרים שאתם שולחים. המרחק לספאם הוא קצר.

זיכרו לכתוב את המילה "פרסומת" בכותרת הניוזלטר, לפי החוק זו חובה.

בהצלחה ואתם מוזמנים להתייעץ בדף המאוורר בפייסבוק.

פוסט חדש מסדרת איך לוגו נולד אותה כותב הגרפיקאי גיורא פלדמן במיוחד עבור המאוורר-
והפעם.. ריח או טעם מקומי… חברת התעופה הלאומית: אל על.

בואו נתחיל עם קצת היסטוריה, בכל זאת מדובר במוסד עם השורשים הכי ישראלים שיש. אל על הוקמה בשנת 1948 כחברת התעופה הלאומית של ישראל.
מקור שם החברה הוא…. צדקתם, מהתנ"ך:
"וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם"
(ספר הושע, פרק יא, פסוק ז).

טיסת הבכורה הרשמית של אל על ממריאה ומביאה את נשיאה הראשון של מדינת ישראל חיים ויצמן מג'נבה לישראל, בספטמבר 1948.
הלוגו שהתנוסס על גוף המטוס נראה כך:

את הלוגו עיצבה כנראה מש"קית מחיל האוויר (ואם למישהו יש רעיון אחר הוא מוזמן להציע אותו..). כמו רוב ה"עיצוב" באותה תקופה בארץ (התקופה הפרה-עיצובית הישראלית)
גם הלוגו הראשון של אל על הדגיש ערכים של כוח ולאומיות.

בתחילת שנות ה-60 נעשתה ללוגו התאמה עיצובית קלה לעיצוב שהיה אופייני לאותה תקופה. את הלוגו הזה תוכלו למצוא על מטוס אל על רק אם יתמזל מזלכם ותגיעו למקום הנכון בארכיון..

ואז, ב-1971, זה קרה: נוצר, עוצב ונברא הלוגו של אל על שלימים הפך לאחת מיצירות העיצוב הגדולות בכל הזמנים, בארץ ובעולם!

האיש שעיצב את הסמל המדובר מוערך כאחד הגדולים ביותר בעולם העיצוב. מדובר ביוצר דן רייזינגר, יליד 1931, יוגוסלביה. ניצול שואה אשר הגיע לארץ לאחר מלחמת העולם השנייה. רייזינגר הוא בוגר בצלאל, אשר למד ועבד באירופה בין השנים 1957-1966. עם חזרתו לארץ פתח סטודיו בגבעתיים ובו הוא עובד עד היום.
רייזינגר הינו יוצר רב תחומי בספירות העיצוב והאמנות: תבליטים אדריכליים, עיצוב ביתנים בתערוכות ובירידים, פיסול חוצות ותקשורת סביבתית (כמו שילוט ועיצוב משטחים בדגם ובצבע). בנוסף, יצירתו באה לידי ביטוי גם בעיצוב תקשורת חזותית זעירה יותר וזעירה פחות: עיצוב כרזות, בולים, סמלי לוגו וסמלי עיטורים בצה"ל, לוחות שנה, ועיצוב זהות תדמית של גופים מסוגים שונים, כמו הבימה, טמבור וכמובן אל על.

בתחילת שנות ה-70 החליטו באל על שהגיע הזמן לחדש ולרענן את המיתוג הקיים (או הלא קיים). ההצעה של רייזינגר בהחלט הפילה את קברניטי אל על מהכסא. השילוב של העברית עם האנגלית בעזרת פונטים של ג'ורג' הים הבריטי ואוטו טרוימן ההולנדי בגווני הכחול ובנוסף הדגל בצורת מקבילית יוצרים צורה אחידה ודינאמית. מרגע פרסום הלוגו החדש הביקורות לא הפסיקו לשבח. "וורלד לוגוס" בהוצאת גראפיס הקדיש כפולת עמודים ללוגו החדש של חברת התעופה מהמזרח התיכון. אפילו בואינג בחרו במטוס של אל על לשמש כפרזנטור שלהם בסלון האווירי היוקרתי של "לה בורז'ה".

בשנת 2006 החליטו באל על לקחת את המיתוג המנצח שלהם צעד אחד קדימה ופנו לברוך נאה (לוגו תל-אביב 100, סלקום, תנובה, בזק – המיתוג החדש). נאה התחשב במטען הרגשי-הלאומי שמעורר הלוגו ולכן מה שעשה היה לעדן מעט את הפונט הנוקשה של רייזינגר ולהוסיף את שורת המיצוב "הכי בבית בעולם". את הצבעים שינה לאפור וכחול חזק, שלפי נאה הם צבעים יותר חמים וקרובים אלינו מאשר הכחולים של פעם.

לסיכום הלוגו של אל על הוא ככל הנראה הלוגו הישראלי הכי מוכר בעולם. הוא עבר מיתוג ועיצוב מחדש בהתאם לרוח התקופה בארץ ולאופנות המתחלפות בעולם ויחד עם זאת תמיד נשאר הכי ישראלי שיש.

עד כאן דברי להפעם. ניפגש בפוסט הבא, על לוגו נוסף ששינה את פני הדברים..

גיורא פלדמן
סטודיו פינגווין

1. עדכנו פעם ביום, לא יותר.

2. הימנעו מ- Hard sale יומיומי. מספיק להעלות מבצע אחת לכמה ימים.

3. התייעצו עם חברי הדף שלכם, תנו להם להביע דיעה.

4. אל תשמרו טיפים לעצמכם, שתפו אחרים בידע שלכם.

5. העלו לינקים וסרטונים מעולם התוכן הרחב יותר של הדף.

6. השתמשו במודל ההתראות של גוגל על מנת לקבל עדכונים שוטפים על מילות מפתח רלונטיות לכם.

7. העלו מידי פעם סקר בנושא הקשור לדף.

8. חפשו אפליקציות חדשות שיכולות להתאים לדף, מידי פעם מתעדכנות חדשות.

9. תייגו מידי פעם את חברי הדף הפעילים ביותר, מעין צ'ופר על השתתפותם על ידי קבלת יחס אישי מכם.

10. אפשרו לחברי הדף להעלות שאלות, פוסטים והודו להם על כך.

מודל הפרסום בפייסבוק מספק לנו פלטפורמה ידידותית למשתמש (כן, אני יודעת שיש כמה שירימו גבה) ואיכותית.
למה ידידותית למשתמש? כי בניגוד לפרסום בגוגל בו צריך לעבור סדנה בת כמה שעות כדי להבין איך כדאי לפרסם, באילו מילות מפתח להשתמש וכן הלאה, בפרסום בפייסבוק הכל פשוט יותר.
נכון שהניווט בדפים הוא לא תמיד מה שהיינו מצפים, אבל לפחות ניתן להבין די מהר לאן מנווטים ולמה.
למה איכותית? כי פייסבוק מאפשר לנו לחתוך את קהל היעד עד שנגיע לגרעין הרצוי והמצוי.
לבחור מין, אזור, שפה, גיל, מצב משפחתי, השכלה וכן הלאה זה ממש טוב, אבל לבחור גם לאילו קבוצות ודפים משתייכים האנשים אליהם אני מעוניינת לפנות- זה כבר מצוין.

אז איפה זה משאיר את גוגל? לא הייתי ממהרת להספיד את גוגל, אמנם הוא לא חותך לנו את קהל היעד, אבל כמות ההופעות (impressions) שלו עדיין נותרת ללא מתחרים.
מנוע החיפוש של גוגל הוא עדין המנוע המוביל, אבל בפייסבוק אתה לא צריך לבצע חיפוש כדי לראות את הפרסומות הן פשוט שם, לא רק שהן שם יש גם תמונה שיכולה להוסיף הרבה ליכולת המשיכה של המודעה שלך.

אז מה אני אומרת בשורה התחתונה?
אם התקציב שלכם מאפשר את זה- שלבו בין שניהם. אל תוותרו על אף אחד מהם והשוו אחרי שבוע- 10 ימים מי עובד עבורכם הכי טוב. בידקו את יחס ההקלקות להופעות ושפרו את מה שצריך שיפור.

עצה ממני- אם יש הרבה הופעות אך מעט הקלקות, שפרו את הטקסט (ובפייסבוק גם את התמונה).

בהצלחה

פווסט אורח בבלוג המאוורר של גיורא פלדמן, מעצב גרפי ובעל סטודיו פינגווין לעיצוב גרפי.

הפוסט הוא חלק מסדרת פוסטים בשם "איך לוגו נולד". אתם מוזמנים להגיב ולשתף, תיהנו.

"פפסי? אתה הולך לכתוב פוסט על פפסי? חבל על הזמן שלך, אנשים רק יראו את הכותרת, יצחקו, יגידו:" אבל למה לא קוקה קולה?" ויסגרו את הדף.." זאת היתה התגובה הראשונה שלה כשסיפרתי לה שאני הולך לכתוב פוסט על פפסי.

כמו משקה מפורסם אחר (שאני לא אזכיר את שמו), גם פפסי הומצא ע"י רוקח בשם קיילב ברדהאם, Caleb Bradham, בשנת 1893. בתחילה קרא למשקה "Brad's drink".ב-1898 קנה את שם המותג פפסי-קולה מרוקח אחר שפשט את הרגל.

את הלוגו הראשון של פפסי עיצב שכנו האמן של ברדהאם:

ברדהאם השקיע אנרגיה רבה בפיתוח המותג החדש בעקבות הצלחתו בשוק.
כעבור זמן מה החליט לערוך מחדש את הלוגו והציג גרסה מעודנת ומעוצבת יותר של הלוגו הקודם.

לוגו זה עוצב בשנת 1906 ועמו פורסם גם הסלוגן הראשון של פפסי: “The Original Pure Food Drink".

בשנת 1933 פקד את ארה"ב משבר סוכר (כן,כן,היה גם משבר כזה..), אשר גרם לברדהאם למכור את המותג שלו לחברה בשם "לופט בע"מ". בלופט הבינו שצריך ללכת על אסטרטגיה שיווקית חדשה בעקבות המשבר ושינו את הסלוגן של המשקה ל: “Refreshing & Healthful".

בשנת 1940, אימץ וואלטר מק את הרעיון של בקבוק הזכוכית עם פקק הכתר שעליו הוטבע הלוגו. שנה לאחר מכן זה קרה: הצבעים שאנחנו מכירים כיום ומזהים אותם עם פפסי, הגיעו!
כחול, לבן ואדום – אלה לא הגיעו במקרה באותה תקופה. המעצבים של פפסי רצו להביע את תמיכתם בארה"ב במלחמת העולם השנייה. אבל הכתב עדיין היה אותו הכתב כבר 43 שנה.

בשנת 1962 שונה גם הפונט בו נכתבו המילים פפסי קולה, ובמקרה (או שלא) הושמטה המילה קולה משם המותג.

ב-1973 החליטו בפפסי "לסדר" קצת את העיצוב של הלוגו והכניסו את המילה פפסי לתוך העיגול, צעד אשר היווה את הטריגר להוצאת התווית הראשונה של פפסי שהודבקה על הבקבוק (עד אז היה השם מוטבע על הפקק בלבד).

ב-1987 מונה קווין רוברטס (תזכירו לי לספר לכם פעם על האיש הזה, אחד האנשים החזקים בתעשיית הפרסום העולמית) לנשיא ולמנכ"ל פפסי-קו בקנדה. רוברטס החליט להחריף את ה"עימות" עם קוקה-קולה, ולהשתלט על קנדה עם המשקה שלו.
על מנת לספק השראה לעובדיו, שותפיו ולקוחותיו הפוטנציאליים, החליט רוברטס להפיק אירוע רב משתתפים באולם גדול במלון מפואר בטורונטו. לאירוע הוזמנו צוותי תקשורת מכל המדינה וכמובן גם מארה"ב וכן יצרנים, עובדים ומשווקים.
הנאום המרכזי של רוברטס עסק בתחרות: האופן בו פפסי הביסה את קוקה קולה (סיפור שהיה כמובן מופרך לחלוטין) ואנלוגיה לדרך בה קנדה יכולה לגבור על ארה"ב. באמצע המצגת הוסעה אל הבמה מכונת משקאות ענקית של קוקה קולה. הוא התעלם ממנה. לכשסיים את הנאום ניגש רוברטס אל הדוכן, שלף ממנו מכונת ירייה והחל לרסס את מכונת המשקאות.
"כוחם של הומור ומיתוג בזמנים אחרים", אמר קווין רוברטס כעבור שנים רבות.

בשנות ה-90 שוב יצא הכיתוב החוצה, אבל חוץ מזה לא הרבה השתנה.

בשנת 1998, לכבוד חגיגות ה-100, החליטה פפסי לעדכן את הלוגו, להעניק לו מראה תלת מימדי שהיה מאוד אופנתי באותה תקופה וגם לציין את העובדה שהמותג הפך להיות לגמרי בינלאומי.

בשנת 2003 עוצב לוגו נוסף של פפסי ובו אותו העיגול המפורסם אבל הפעם יותר תלת מימדי, יותר בולט ועם יותר קרח, כמו המשקה..

מהלוגו של פפסי ניתן ללמוד על האופנות המתחלפות במשך למעלה ממאה שנה. הלוגו מעיד על יצירתיות שלעולם לא גוועת, ואולי יותר מהכול הוא מוכיח לנו שכשיש לך תחרות צמודה אתה אף פעם לא מפסיק לחדש.
הצבעים החזקים, הצורה הפשוטה, הכיתוב הבולט – כל אלה הופכים את הלוגו של פפסי לאחד המוכרים בעולם.

לא יודע אם שמתם לב לכך שפפסי עשו את העדכון האחרון ללוגו שלהם ממש לאחרונה.
כיאה לעיצוב של שנות ה-2000, חוזרים קצת אחורה, התלת מימד ירד, החלל נהיה יותר מעניין, וכמובן אין יותר כיתוב. המותג מוכר מספיק על מנת לשרוד ללא השם.

ניפגש בפוסט הבא, על לוגו נוסף ששינה את פני הדברים.
שבוע מעולה,
גיורא פלדמן, סטודיו פינגווין

כולם שואלים אותי כל הזמן איך בדיוק עושים שיווק בפייסבוק.

קודם כל קיים בלבול רציני בין פרופיל אישי לבין דף עסק. מדובר בשני דברים שונים. אין פגישה שאני מגיעה אליה ולא שואלים אותי מה ההבדל בין השניים.

ההבדל הוא מהותי. בפרופיל אישי ניתן להגיע עד 5000 חברים. בדף עסק ניתן לצבור כמה חברים שרוצים.

בפרופיל אישי אסור לנהל התנהלות עסקית, פייסבוק עלולים (וכבר עשו את זה) לסגור לכם את הפרופיל ביום בהיר אחד אם תעשו את זה.

בדף עסק ניתן להעלות אפליקציות שמתאימות לעסקים, מה שלא ניתן לעשות בפרופיל פרטי. זה יכול להיות פספוס אמיתי.

בדף עסק ניתן ליצור דף נחיתה, שהוא ממש מיני סייט לכל דבר, עם פלאש, עם לינקים, בפרופיל אישי לא.

אז בכל מקרה אם אתם עומדים לפני פעילות בפייסבוק לעסק שלכם- פיתחו דף חברים.

איך לעשות את זה טכנית תמצאו בלינק הזה.

איך לעדכן תוכן נכון את דף הפייסבוק שלכם תמצאו בלינק הזה.

איך להתנהל נכון במדיה חברתית תמצאו בלינק הזה.

אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים להתייעץ בדף המאוורר בפייסבוק ואני מבטיחה שכל שאלה או התלבטות תיענה.

אתם בטח מבינים מהכותרת שאני נתקלת בשאלה הזו כמה פעמים ביום.
אני מבינה שמי שמתקשר לשאול את זה לא ממש מבין מה אני עושה, שזה קצת כמו להתקשר לסוכנות רכב ולשאול "שלום, כמה עולה אוטו?".
לטפל בדף פייסבוק זו עבודה שבה אני משקיעה מחשבה, יצירתיות, זמן ואפילו רגש.

מחשבה היא בעיקר מחשבה אסטרטגית, לאן אני לוקחת את הדף, למה דווקא לשם, את מי אני רוצה למשוך אליו ואיך. אמנם רוב הזמן אסטרטגיה

נבנית עוד לפני שהדף עולה לאוויר, אבל במדיה חברתית יש מקום לשינויים תוך כדי תנועה, לכן מחשבה בלתי פוסקת היא חלק מהתפקיד.

העליתי פוסט שקיבל מעט תגובות, מיד אני מאתרת (במקרה הטוב זה קורה מיד) את מקור הבעיה ומחליפה כיוון.
יצירתיות בשיווק זה הלחם והחמאה. אם אני לא איזום פעולות ואניע לפעולה- לא עשיתי כלום. אני מתפקדת כמנהלת שיווק אישית של כל דף פייסבוק,
גם כשהשיווק החברתי הוא עוד נדבך במערך שיווק גדול של חברה וגם כשדף הפייסבוק הוא כל השיווק של עסק קטן.

רעיונות זורמים כל הזמן ומעבר ליוזמות הקונבנציונליות, צריך נונסטופ לאתר הזדמנויות חדשות ולפעול.
הזמן המושקע הוא לא רק בהעלאת הפוסטים לדף, אלא גם בתגובות לגולשים, במציאת פתרונות שירותיים, בגיוס חברים חדשים,

בבירורים שאני מתבקשת לעשות עבור גולשים, בסילוק פרסומים לא רצויים מהדף ובחזרה כמה וכמה פעמים ביממה לדף כדי לוודא שהכל הולך שם כמו שצריך.
עכשיו אתם בטח שואלים, על איזה רגש אני מדברת כשאני אומרת שאני משקיעה רגש בטיפול בדף.
או.
רגש הוא החלק החשוב פה. כשאני מעלה לשונית חדשה עם רעיון חדש אני מרגישה התלהבות.
כשיש תגובות רבות ונעימות לפוסט אני מרגישה שמחה, שהצלחתי לעשות את מה שרציתי, שיצרתי שיחה והנעתי לפעולה.
כשיש לי הזדמנות לתקן רושם שלילי על חברה ולהפוך אותו לחיובי אני מרגישה שביעות רצון, אפילו הצלחה.

העלאת דף לאוויר כרוכה בכל אלה וביצירתיות עיצובית, גרפית, תכנותית.

אז בפעם הבאה כשישאלו אותי כמה עולה דף פייסבוק, אני פשוט אפנה לפוסט הזה ומשם נתקדם.

החלטתי לכתוב על שיווק חברתי מזווית מאד יישומית, באמצעות תהליך שביצעה רשת בתי הקפה של סטארבאקס האמריקאית.

כולנו שמענו עליה והיא מפוזרת על פני כל עיר בארה"ב, אבל היא חוותה ירידה משמעותית במכירות ועשרות סניפים עמדו לפני סכנת סגירה.

אחד הדברים המעניינים שהרשת עשתה היתה לפתוח אתר שנקרא My Starbucks Idea בו היא העבירה את המיקרופון למעשה ללקוחות שלה.

הלקוחות נרשמו לאתר, הציעו רעיון משלהם לרשת ולקחו חלק חוויתי שקירב אותם למותג. היתה להם משמעות.

תחשבו על זה, זה פשוט אבל גאוני- "הלקוח חשוב לנו" זו כבר לא סתם עוד סיסמה. הרשת הוכיחה ללקוחות שלה שהם חשובים לה.

תוך פחות משנה הצטברו 70,000 רעיונות שכאלה, עליהם ניתן היה להגיב ולהצביע- ממש רשת חברתית של סטארבקס.

הצעד הבא היה סרטון היו טיוב הזה, שגם הוא נהגה על ידי אחד הגולשים באתר החברתי של סטארבקס- תצביעו באתר תקבלו קפה חינם באחד הסניפים:

במקביל פתחה החברה פרופיל טוויטר, כמות העוקבים מגיעה שם כמעט למיליון איש! פרופיל פייסבוק כמובן עם 8 מיליון חברים!

ועכשיו מגיעים לדובדבן שבקצפת, מה עשתה סטארבקס עם הרשת החברתית מבוססת המיקום Foursquare:

הרשת החליטה לתגמל את הלקוחות הקבועים שלה, אלו שמרבים להגיע ולעדכן את החברים שלהם על כך.

סטארבקס בנתה מגדל של פרסים, על פי כמות הביקורים של גולשי פורסקוור- ככל שמבקרים יותר הפרסים הופכים שווים יותר.

אז מה קרה בסופו של דבר?

הפעילות המשולבת בכל החזיתות החברתיות הביאה לנסיקה ברווחי הרשת, שכבר החלה לקרטע.

הנוכחות שלה בכל רשת חברתית הוכיחה את עצמה הרבה מעבר ליחסי ציבור, היא פשוט הכניסה כסף.

אני שמחה לספר לכם על סדרת פוסטים חדשה שתחקור עניינית וויזואלית את נושא הלוגו. את הסדרה כותב גיורא פלדמן, במיוחד עבור בלוג המאוורר.

הלוגו הראשון אותו נחקור הוא הלוגו של חברת נייקי Nike.

חברת מוצרי הספורט הגדולה בעולם הוקמה ע"י פיליפ נייט בשנות ה-60, תחת השם "Blue Ribbon Sports".

השם שבו אנחנו מכירים את החברה ועיצוב המותג הגיעו יותר מאוחר, בשנת 1971.

השם נייקי לקוח מתוך המיתולוגיה היוונית, על שמה של אלת הניצחון Νίκη, הגביע המקורי של המונדיאל (גביע ג'יל רימה), היה בדמותה של האלה, אוחזת גביע מעל ראשה.

באולימפיידת 1928, דמותה של האלה – עם זר ביד אחת ודקל בידה השנייה, התנוססה על המדליות.

כפועל יוצא מדמות האלה, נולדו גם הערכים המובילים של חברת מוצרי הספורט: מחויבות לעמוד בראש חברות מוצרי הספורט בעולם ומחויבות להיות שותפה מלאה להישגיהם ושיאיהם של הספורטאים.

הלוגו של נייקי המוכר לנו כיום הוא ה"סווש" swoosh והוא הלוגו היחיד בעולם שיש לו כינוי משלו (בנפרד משם המותג אותו הוא מייצג).

הוא עוצב בשנת 1971 ע"י סטודנטית בשם קרולין דוידסון, שלמדה בכיתת החשבונאות אותה לימד נייט.

לדבריה, הלוגו משקף את תנועת  הכנפיים של האלה נייק.

הצעתה של דוידסון התקבלה מתוך 35 הצעות שהוגשו לנייט, אשר ככל הנראה לא התרשם מאף אחת מן ההצעות במיוחד. תגובתו ללוגו שנבחר היתה: "אני לא אוהב את זה, אבל אני אלמד לאהוב".

דוידסון קיבלה עבור הלוגו תשלום של 35 דולר בלבד.. היא המשיכה לעבוד עם נייט ועיצבה את הפרסומים הראשונים של נייקי.

בשלב שבו החברה החלה להתפתח ולהפוך למותג-על הועבר תחום הפרסום לחברת הפרסום הפרטית של נייקי.

הלוגו של נייקי הפך עם הזמן לאחד הלוגואים המפורסמים בעולם וביחד עם הסלוגן Just Do It, ליווה את חברת מוצרי הספורט בקמפיינים רבים בכיכובם של ספורטאי-על, כמו:

מייקל ג'ורדן  - שהיה לספורטאי המרוויח ביותר בעולם, בעיקר בזכות חוזי הפרסום שלו עם החברה בשנות ה-90, טייגר וודס, רפאל נדאל, אריק קנטונה ועוד.

קבוצת הכדורגל של ברצלונה מזוהה גם היא עם החברה מתחילת שנות האלפיים.

לסיכום, חברת נייקי מגלמת בלוגו שלה את כל הערכים אותם רצתה לשדר ללקוחותיה.

השימוש הנרחב בסווש הפך אותו לאחד מ-5 הסמלים המוכרים ביותר בעולם כיום.

גיורא פלדמן, סטודיו פינגווין.